אז ואמר להם יעקב אם על זה אתם בוטחים ואינכם שבים מאיכס : הן עוד היום גדול ר"ל לעת גאולתכם כי תאריך והתרחק כי תהיה בעתה ולא תזכו : ואם תזכו ע"י תשובה אז תהיה באהישנה ע"כ קבלו עצתי והשקו הצאן לעורר לבביהם לתשובה בדמעות עיניהם או תזכו ותרעו כמאז : והשיבו לא נוכל מחמת שלבינו קשה להמולו עד אשר יאספו כל העדרים (מארבע כנפות הארץ) אז בזכה כל העדרים יסיר ה' את לב האבן מבשרינו ויבער את היצר ה"ר מקרבינו ויתן לנו לב בשר אז בטוחים אנחנו והשקינו מבאר מים חיים שבירושלים : ע"כ" דעו אחי שכל דברי ח"ז"ל דברי קבלה הם כי רק המה היו יודעים את ה' ותורתו : . לכן - תנו קשב לדברי הכופרים ואפיקורסים כאשר ראיתי במכתב אחד מהם אשר פערו פיהם לבלי חק בחרפום ובגדפום על דברי חכמינו ז"ל מחמת חסרון ידיעותם ומזדון לבם כי אינם מבינים דברי חכמינו ז"ל : ובאמת כל דבריהם דברי יקרים ויישרים למבינים: כאשר הראתיך למעלה repentance will expiate our sins and make them white.) "Though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow." Is. i. 28. And why are you so downcast? Why do you not repent immediately? "And they answered, we know him;" i. e. we know that repentance will make our sins white. "And he said unto them, is he well?" (i. e. are you not guilty of worshipping idols as before?) "And they said, he is well;" (i. e. we are not guilty of such a crime.) And Jacob said unto them, though you are freed from that sin, yet it cannot be well with you; for the Lord desires that none of you shall engender in his heart evil against his neighbour, (see Zech. viii. 17.) "For all these are things that I hate, saith the Lord;" for he only pardoneth iniquity to those who overlook the transgression, which you do not. Then they answered and said, what we confide in is, "That Rachel, his daughter, cometh with the sheep," i. e. our hope is in the reward promised to Rachel whilst weeping for her children. (Jer. xxxi. 15, 16, 17.) And God answered, "Refrain thy voice from weeping; for thy work shall be rewarded, saith the LORD," &c.; " and thy children shall come again to their own border." Then Jacob said to them, if you put trust in this, and do not your. selves repent" Lo! it is yet high day," (i. e. the time of your redemption is yet long and distant, ויאמר את לבן בן נחור כלומר הלוא ידעתם שהתשובה מועלת ללבן את החטאים ואשר עתיד ללבן את הטאתינו ע"י ניחר וחרון חבלי משיח כמו שנאמר ישעי" א" י"ח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו" : ומה לכס תדכאו עצמיכם ולא תשובו מיד : ואמרו ידענו כלומר ידענו שהתשובה מועלת ללבן החטאים : להם השלום לו ר"ל האין ביניכם העון ע"ז כבראשונה : ויאמרו שלום כי אין בינינו העון ה : ויאמר להם אעפ"י שאין ע"ז ביניכם מ"מ איך יוכל להיות שלום לו עמכם כי ה" מבקש שלא תחשבו איש את רעת רעהו בלבבכם כמו שנאמר זכריה ח' טז" יז, כי את כל אה אשר שנאתי נאם ה' וכו" והלוא למי נושא עון למי שעובר על פשע ואתם אינכם עוברים על פשעכס : על זאת השיבו במה שאנחנו בוטחים בו כי הנה רחל בתו באה עם הצאן : כלומר מקוים אנחנו שבזכות רחל שהיא מבכה על בניה : והק"בה משיבה מנעי קולך מבכי וכ' ושבו בנים לגבולם (ירמיה לאי טו" יו" יז") : saw that the evil of that stone was great, (i. e. that the cause of the destruction was the three great crimes, the worship of idols, the incestuous lewdness, and murder, they were all flocks gathered thither in the time of Ezra, "and they rolled the stone from the well's mouth," which it had stopped up, "and then watered the sheep," for the second temple was built, and they enjoyed it abundantly as before. But their subsequent sins have caused the stone to resume its place (i. e. their evil imagination has brought the stone upon the well's mouth again), and thus prevented them from enjoying it the second time, although the crime which occasioned it was not so great as the former, for it was only on account of causeless enmity; yet its magnitude was sufficient to destroy the second temple. As Jacob took our troubles more to heart than our other forefathers, which we find explained in the Talmud, it appears as if he were speaking to the children of Israel, now in captivity, saying, "My brethren, whence be ye?" (i. e. for what crime have ye now been driven away?) and they answered, "of Haran are we," (i. e. Haran in Hebrew means wrath), "on account of our wrath, anger, quarrels, and causeless enmity towards each other." Jacob then said unto them, "Know ye Laban* the son of Nahor?" (i. e. Know ye that * Laban in Hebrew means White. על פי הבאר זהו החרבן של בית הראשון : ובראות יעקב אבינו את הרע הגדולה הזאת של האבן הנזכר כי גדולה היה משלושה עברות גדולות שהם ע"ז ג"ע וש"ד : ע"כ ונאספו שמה כל העדרים בימי עזרא וגללו את האבן הנ"ל מעל פי הבאר שהייתה סותמת אותה: ומאז והשקו הצאן כי חזרו להשקות השפע מהבאר כי נבנה בית שני והיו משפעים ממנו כמקדם : אבל העונות גרמו והשיבו את האבן ריל היצה"ר שחזר למקומו על פי הבאר והיה מונע השפע והטוב פעם שנית : אעפ"י שלא היה גדול כבראשונה כי אם של שנאת חנם : מ"מ הספיק לכך ונחרב בית שני : ויאמר להם יעקב המיצר על כל צרותינו יותר משאר האבות כמ"ר"ז"ל על פסוק ותבער ביעקב וכו" : ע"כ נעשה כאומר לישרא אשר בגלות זה. אחי מאין אתם כלימר מאיזה עון אתם גליתם והשיבו מחרון אנחנו ר"ל מהעון חרון ואף איש על רעהו היא המחלוקת ושנאת חנם : ויאמר להם יעקב הידעתם |