shall proclaim the approach of the day, "When the LORD will avenge himself on Edom, on account of the great blood-shed of Judah which so innocently has been spilled in their lands"as has been explained in the above chapter, and which will be previous to the arrival of the Messiah, on that great and glorious day, whereof all the Prophets speak.

Isaiah, xxxiv. 1. Jeremiah, xxx. 4 & 5. "And these are the words that the LORD spake concerning Israel and concerning Judah. For thus saith the LORD; We have heard a voice of trembling, of fear, and not of peace," &c. 7-9 "Alas! for that day is great, so that none is like it it is even the time of Jacob's trouble; but he shall be saved. out of it. For it shall come to pass in that day, saith the LORD of hosts, that I will break his yoke from off thy neck," (this is the yoke of Edom from off Jacob,)" and will burst thy bonds, and strangers shall no more serve themselves of him. But they shall serve the LORD their God, and David their king, whom I will raise up unto them," &c. This is he who shall be our leader in the future. Thus says Ezekiel, xxxviii. 18-20. of the destruction of Gog and Magog, "And it shall come to pass at the same time when Gog shall come against the land of Israel, saith the LORD God, that my fury shall come up in my face. For in my jealousy and in the fire of my wrath have I spoken, Surely in that day there shall be a great shaking in the land of Israel; so that the fishes of the sea, and the fowls of the heaven, and the beasts of the field, and all creeping things that creep upon the earth, &c-and the mountains shall be thrown down, and the steep places shall fall, and every wall shall fall to the ground."

כך למלך יון ואחר זה לרומיים עד חרבונו ונתנו בידו למרמס עד יום הזה : וכשיאיר הבקר לאחרית הימים ינקוס ה" את נקמתו באדום מחמת בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם כמבואר לעיל בפרק זה שעתיד להיות לפני ביאת המשיח יום הגדול והנורא אשר אמרו עליו כל הנביאים כמו ישעי" לד" אי וכו: וירמיה ל" ה" כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום וכו' ז' הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע: חי והיה ביום נאם ההוא ה' צבאות

אשבור עולו מעל צוארך (וזו עולו של אדום מעל צואריך יעקב אנתק ולא יעבדו ב"י, עוד זרים : טי ועבדו את ה', אהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים וכו' : הוא זה שעתיד לעבור לפנינו וכו' : וכן נאמר יחזקאל לחי יח' גכי על מפלת גוג ומגוג והיה ביום ההוא וכו' נאם אדני ה" תעלה חמתי באפי : יט" ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול וכו' : כי ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכו" ונהרסו ההרים ונפלו

המדרגות וכל חומה לארץ תפול וכו' :

Judah," (this means David must certainly be in existence; but still as the least in Judah, on account of descending by Ruth from Moab, &c.)

66

yet out of thee shall he come forth unto me that is to be ruler in Israel," (namely, thee I have chosen for to produce of thy seed the Messiah,) "whose goings forth have been from of old, from everlasting," (namely, before the creation of the world I had already appointed thy seed whereout to choose the Messiah.) So also says David, Psalm, lxxii. 17. "His name shall endure for ever: his name shall be continued as long as the sun," &c. This is only meant upon the Messiah the son of David who is to come at the end of days, and no other. Thus says Micah, ii. 12. "I will surely assemble, O Jacob, all of thee; I will surely gather the remnant of Israel;" (namely, the remnant from Assyria,)" I will put them together as the sheep of Bozrah, as the flock in the midst of their fold: they shall make great noise by reason of the multitude of men." "The breaker is come up before them: they have broken up, and have passed through the gate, and are gone out by it: and their king shall pass before them, and the LORD on the head of them.

13.

It is an undeniable fact, that this prophecy is alluding to the end of days, when our king will be before us (namely, the Messiah,) at the time of our redemption, and GoD at the head: consequently, no one can substantiate that the prophecy has been fulfilled when the children of Israel came from Babylon, because at that time they had no king, but were under the subjection of Persia; and after that they were under the Grecian's; and, lastly, under the Roman's, under whose yoke they sigh up to the present day; but at the last, when the morning star

·

באמרו ואתה בית לחם אפרתי צעיר להיות באפי יהודה ר"ל ראוי הייתה דוד להיות אך צעיר ביהודה מפני פסולת רות המואביה וכו' : מימ ממך לי יצא להיות מושל בישר אר"ל ממך בחרתי שיצא לי מזרעך משיח ומוצאיו מקדם מימי עולם וכלומר מקודם בריאותי את העולם עלה במחשבתי לקרא שמו של משיח מזרעיך : וכן אמר דוד ע"ה תהלים ע"ב יז" יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו וכו" : וזאת נאמר על משיח בן דוד שעתיד לבוא לקץ הימים ולא על זולתו : כמו שנאמר מיכה בי יבי אסוף אאסוף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישרא כלומר את שאר עמו אשר ישאר מאשור) יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם : יגי עלה הפורץ לפניהם פרצו ויעבורו שער ויצאו בו ויעבור מלכס לפניהם וה' בראשם

וכו" :

הלוא זה לך ראייה ברורה שהנבואה זו על אחרית הימים נאמרה כשיעבור מלכנו לפנינו זה מלך המשיח לעת גאולתינו וה' בראשנו : אכן אין שום אדם בארץ שיוכל לאמר שהנבואה זו נמלאה כשעלו מבכל כידוע לכל שלא היה באותן הימים שום מלך עמהם אך היו עבדים למלכי פרס ואחר

To the same effect says Amos, ix. 10 "All the sinners of my people shall die by the sword, which say, The evil shall not overtake nor prevent us," &c. As Isaiah, lxv. 5. "Stand by thyself, come not near to me; for I am holier than thou. These are a smoke in my nose, a fire that burneth all the day," &c. All this is meant with regardto the former centuries, of which the LORD multiplied their seed, and when the time of the latter days come, then the LORD will fulfil his promise to Amos, ix. 11. "In that day will I raise up the tabernacle of David that is fallen, and close up the breaches thereof; and I will raise up his ruins, and I will build it as in the days of old." Even so do they contend upon what Micah says, ii. 5. "Therefore thou shalt have none that shall cast a cord by lot in the congregation of the LORD," &c. which relates to those which were massacred through the sword and hunger, as the LORD decreed upon them, Through the sword shall all the wicked of my people die."

66

The proofs hereof are found in the beginning of the second chapter of Micah, where it says, "Woe to them that devise iniquity, and work evil upon their beds! when the morning is light," &c. 2. "And they covet fields," &c. 3. "Therefore thus saith the LORD, Behold, against this family do I devise an evil." It is plainly understood that these texts only speak concerning the generation at the time of the first temple's destruction. They also contend upon what Micah says, v. 2." But thou, Beth-lehem Ephratah, though thou be little among the thousands of