Obrazy na stronie

&c. »

himself; how is it possible then to ascribe the power of a God to a Prophet? From the word kamoni (like me), to ascribe to a Prophet,

Wonderful Counsellor ! the Almighty God, the everlasting Father?” (Isa. ix. 6.)

You may rely, dear reader, that the above written text is not (in a genuine explanation) alluding to the Messiah, much less to declare and constitute him for a God, but entirely in allusion to the true Prophets, which God does promise to send to Israel, to predict to his people what he commands. God has also fulfilled his promise, and gave us after Moses, Joshua, and after Joshua until Samuel, and after him others, during the continuation of the first temple; and after the first temple the prophecy among Israel ceased : as David says, Psa. Isxiv. 9. “ We see not our signs; there is no more any Prophet, neither is there among us any that knoweth how long.” It should here be observed, that Daniel and Ezra were also Prophets after the destruction of the first temple; I must reply, that their prophecy was limited to night visions, and were interpreters of dreams and all the visions of Daniel, but not like they were formerly. Thus you see that the explanations of the different opponents are positively inconsistent. Should it be asked, why it says in singular? The LORD thy God will raise up unto thee a Prophet? The answer is, that throughout the




אשר הי אהיך נתן לך : הרי לשון יחיד לכל הקהל : יגי תמים תהיה עם ה' אהיך וכ': וכן דברים יח' טזי לא אוסיף לשמוע את קול הי צחי ואת האש הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות וכו' : דברים די ל" וכו' הרי כלם נאמרו בלשון יחיד ואמירה היא לכל הקהל לאי כי צ רחום ה' אהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם וכו" :

כמו כן נאמר ליחיד לשון רבים מענות בלדד השוחי לאיוב יחי ב' עד אנה תשימי קנצי למלין תבינו ואחר נדבר : ג" מדוע נחשבנוּ כבהימה נטמינו בעיניכס וכו וכן רבים : לכן דע לך שלא על שום נביא מיוחד הכתוב מדבר בפסוק זה : חוץ במה שכתוב דברים יג' ואי בי: כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן איך אות או מופת : ג" ובא האות והמופת וכו' : לכן הבין נא במראה זו נאמרו ובא האות והמופת

ואעפ"כ נביא שקר הוא :

עוד ראה בהבטיחו

Holy Scripture the singular and plural is entirely intermixed, at times using the singular instead of plural, and plural where it ought to be singular ; for instance, the ten commandments are spoken in singular, although to the whole of the congregations, as I, ADONAY, (thy God), I am the Lord thy God! This is said in singular to the whole congregation. Thou shalt have none other GOD! likewise in singular to the whole of Israel. So it stands in Deut. xviii, 9. 6 When thou art come into the land which the LORD thy God giveth thee," Ib. 13. “ Thou shalt be perfect with the LORD thy God," &c. Ib. xviii. 16. “ Let me not hear again the voice of the LORD my God; neither let me see this great fire any more, that I die not,” &c. Ib. iv. 30.“ When thou art in tribulation,” &c. All these verses are pronounced in singular, notwithstanding God spoke to the whole congregation : “ For the LORD thy God is a merciful God, he will not forsake thee, nor destroy thee, nor forget the covenant of thy fathers, which he sware unto them,” &c. So, likewise, is the plural practiced instead of the singular ; for instance, Job, xviii. 1-3. " Then answered Bildad the Shuhite, and said, how long will it be ere ye make an end of words? Mark, and afterwards we will speak.' Wherefore are ye counted as beasts, and reputed vile in your sight?” and many more to the same effect. Consequently, you plainly conceive that the text does not express a certain prophet; bee


על נביא האמת לא הזכיר שום אות או מופת : ובדברו על הנביא שקר הזכיר אותות ומופתים

ואעפ"י שבא האות והמופת הזהיר אותנו

ואמר לא תשמע אל הנביא ההוא: ובפסוק גי נתן טעם לדבריו באמרו ובא האות והמופת אשר דבר איך ר"ל סוף שידבר איך לאמר

הנך ראו עיניך אשר

דברתי עכ" תאמינו

לי כי נביא אמת אנכי לכן שמע לי ונלכה אחרי אהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדס

וכו: אך אמר משה השמר לך שלא תשמע

דברי הנביא ההוא וכו" : ואם תאמר איך עבד קודשא ברוך הוא ניסא לשקרא איך בוודאי נביא אמת הוא : עכ" תדע שכל האותות והמופתים שבאו לו כדי לנסות אתכם כאמרו גי כי מנסה ה' אהיכם אתכם לדעת הישנס אוהבים את ה' אהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכס וכו : לכן מצוה עליכם להמית את הנביא ההוא עש" כי דבר סרה על ה' אהיכם : ואתם מצוום ללכת אחרי ה' אהיכם ואותו תיראו


what he says,


sides we find, Deut. xiii. 1 and 2. that the LORD says,

“ If there arise among you a prophet, or a dreamer of dreams, and giveth thee a sign or a wonder, and the sign or the wonder come to pass, whereof he spake unto thee, saying, let us go after other gods, which thou hast not known, and let us serve them,” &c. Understand by this vision

“ And the sign or the wonder come,” for all that, yet is he a false prophet: we observe, that in the promise of the true prophet no sign or wonder is mentioned, but only by the false prophet. At the same time he cautions not to give ear to such prophet, and expresses, in the text, the cause—" And the sign or the wonder come to pass, whereof he speak unto thee,” he will say to you, You see with your eyes what I have said to you, therefore place confidence in me that I am a true prophet, consequently obey me, and “ let us go and serve other gods, which thou hast not known, thou, nor thy fathers,” &c. Therefore Moses said, Deut. xiii. 6.“ Take heed, that you do not give ear unto such a prophet.”


be remarked here, that if God permits the false prophet to produce wonders, must we believe him a true prophet? No: you must know that the LORD your God proveth you, to know whether you love the LORD your God with all your heart and with all your souls.” God commands, Deut. xiii. 4 and 5. “ Ye shall walk after the LORD your God, and fear him, and keep his commandments, and obey his voice, and ye


« PoprzedniaDalej »