Obrazy na stronie

compared to a well out of which abundance floweth), “ And, lo! there were three flocks of sheep lying by it,” Ib. xxix. 2. i. e. the Priests, Levites and Israelites which are all comprehended under the symbolical appellation of sheep, “ Woe be unto the pastors that destroy and scatter the sheep of my pasture! saith the Lord,” &c. &c. Jeremiah, xxiii. 1, 2 and 3. and we further find in Ezekiel, xxxiv. 12. “ As a shepherd seeketh out his flock in the day that he is among his sheep that are scattered; so will I seek out my sheep, and will deliver them out of all places where they have been scattered in the cloudy and dark day.” Here, therefere, is also explicitly stated the meaning of the three flocks of sheep, “ For out of that well they watered the flocks," i. e, such flocks and with such abundance as I have before mentioned, and as in Isaiah, xii. 3. “ With joy shall ye draw water out of the wells of salvation:"-alluding to the time when the holy temple existed.

But Jacob saw there was a great stone upon the well's mouth-this stone implies the evil imagination as it says, (Ez. xxxvi. 26.) “ A new heart will I give you, and a new spirit will I put within you: and I will take away the stony heart out of


flesh." And that stone which was put upon the well's mouth denotes the destruction of the first temple; our father Jacob


על פי הבאר זהו החרבן של בית הראשון : ובראות יעקב אבינו את הרע הגדולה הזאת של האבן הנזכר כי גדולה היה משלושה עברות גדולות שהם עין ג"ע וש"ד : ע"כ ונאספו שמה כל העדרים בימי עזרא וגללו את האבן הנ"ל מעל פי הבאר שהייתה סותמת אותה : ומאז והשקו הצאן כי חזרו להשקות השפע מהבאר כי נבנה בית שני


והיו משפעים ממנו כמקדם :

אבל העונות גרמו והשיבו את האבן ריל

היציה"ר שחזר למקומו על פי הבאר והיה מונע

השפע והטוב פעם שנית : אעפ"י שלא היה

גדול כבראשונה כי אס של שנאת חנס : מ"מ

הספיק לכך ונחרב בית שני : ויאמר להם יעקב המיצר על כל צרותינו יותר משאר האבות כמיר"ז"ל על פסוק ותבער ביעקב וכו' : ע"כ נעשה כאומר לישרץ אשר בגלות זה. אחי מאין אתם כלימר מאיזה עון אתם גליתם והשיבו מחרון

אנחנו ר"ל מהעון חרון ואף איש על רעהו היא המחלוקת ושנאת חנם : ויאמר להם יעקב הידעתם

[ocr errors]


saw that the evil of that stone was great, (i. e. that the cause of the destruction was the three great crimes, the worship of idols, the incestuous lewdness, and murder, they were all flocks gathered thither in the time of Ezra, “ and they rolled the stone from the well's mouth,” which it had stopped up, “and then watered the sheep,” for the second temple was built, and they enjoyed it abundantly as before. But their subsequent sins have caused the stone to resume its place (i. e. their evil imagination has brought the stone upon the well's mouth again), and thus prevented them from enjoying it the second time, although the crime which occasioned it was not so great as the former, for it was only on account of causeless enmity; yet its magnitude was sufficient to destroy the second temple. As Jacob took our troubles more to heart than our other forefathers, which we find explained in the Talmud, it appears as if he were speaking to the children of Israel, now in captivity, saying, “ My brethren, whence be ye?” (i. e. for what crime have ye now been driven away ?) and they answered, “.of Haran are we,” (i. e. Haran in Hebrew means wrath), “ on account of our wrath, anger, quarrels, and causeless enmity towards each other.” Jacob then said unto them, “ Know ye Laban* the son of Nahor ?” (i. e. Know




• Laban in Hebrew means White.

את לבן בן נחור כלומר הלוא ידעתם שהתשובה מועלת ללבן את החטאים ואשר עתיד ללבן את הטאתינו ע"י ניחר וחרון חבלי משיח כמו שנאמר ישעי" א" י"ח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו" : ומה לכס תדכאו עצמיכם ולא תשובו מיד : ואמרו ידענו כלומר ידענו שהתשובה מועלת ללבן החטאים: ויאמר להם השלום לו ר"ל האין ביניכם העין עין כבראשונה : ויאמרו שלום כי אין בינינו העון

: ויאמר להם אע"פ שאין ע"ז ביניכם מימ איך יוכל להיות שלוס לו עמכם כי הי מבקש שלא תחשבו איש את רעת רעהו בלבבכם כמו שנאמר זכריה ח' טז יז. כי את כל אה אשר שנאתי נאם ה' וכו' והלוא למי נושא עון למי שעובר על פשע ואתם אינכם עוברים על פשעכס : על זאת השיבו במה שאנחנו בוטחים בו כי הנה רחל בתו באה עם הצאן : כלומר מקוים אנחנו שבזכות רחל שהיא מבכה על בניה : והק"בה משיבה מנעי קולך מבכי וכ' ושבו בנים לגבולם (ירמיה לאי טו" יו" יזי):

repentance will expiate our sins and make them white.) “ Though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow.” Is. i. 28. And why are you so downcast? Why do you not repent immediately ? “ And they answered, we know him ;" i. e. we know that repentance will make our sins white. “ And he said unto them, is he well ?” (i. e. are you not guilty of worshipping idols as before ?) “ And they said, he is well;" (i. e. we are not guilty of such a crime.)

And Jacob said unto them, though you are freed from that sin, yet it cannot be well with you ; for the Lord desires that none of you shall engender in his heart evil against his neighbour, (see Zech. viii. 17.) “ For all these are things that I hate, saith the, Lord;” for he only pardoneth iniquity to those who overlook the transgression, which you do not. Then they answered and said, what we confide in is, “ That Rachel, his daughter, cometh with the sheep," i. e. our hope is in the reward promised to Rachel whilst weeping for her children. (Jer. xxxi. 15, 16, 17.) And God answered, “ Refrain thy voice from weeping; for thy work shall be rewarded, saith the LORD,” &c. ; “ and thy children shall come again to their own border.” Then Jacob said to them, if you put trust in this, and do not your. selves repent “ Lo! it is yet high day,” (i. e. the time of your redemption is yet long and distant,

« PoprzedniaDalej »