Obrazy na stronie
PDF
ePub

ובפרט כנראה שאפילו האומות העולם מאמינים

באמתת התורה והנביאים וכתובים : והראייה שאפילו הכומרים חוקרים ודרשים מהתנ"ך שלנו אעפ"י שלא נתונה להם אא לבני ישרצ ולבני נכר הנליים צ ה לבוא בבריתינו ולא

לאילו שאינם בברית בשרינו : מים דרשים ממנה

א"ע"פי שלא כהלכה כי אבותיהם לא עמדו לפני הר סיני לקבלה : כמו בני ישרץ ששמעו מפי

הגבורה עד שאמרו למשה דבר אתה עמנו

ונשמעה וא ידבר עמנו אהים פן נמות וכי שמות

כי י"ט :

ואחר זה למד משה עמהם ובאר השיב להם כל דברי התורה והלוא לא היה כן בשום אומה אחרת ואיך יכולין להשיג האמת ובפרט שסבו בכחש וככזי הכופרים : ולא כן עמנו מאחר שהעבד הנאמן זה משה רבינו אשר מצא חן בעיני ה' להיות נאמן לה' תמצא שמות לג יז) ובספר במדבר י"ב ז" וכי למד את התורה עם אבותינו

:

[merged small][ocr errors]

thy forefathers suffice ye. Nor can we have a more convincing proof of its origin, than that all nations and sects acknowledge our Bible as emanating from the LORD, and even their clergymen quote passages from our Bible, though it was not addressed to them, as it was only given to the children of Israel, and to those strangers who join themselves to the LORD and enter into our covenant, but not to those who have not entered into the covenant in the flesh whicla GOD made with Abraham-ie. Circumcision; they nevertheless constantly adduce proofs from it, but they do not explain those proofs in their true sense; their forefathers did not stand before Mount Sinai, as the children of Israel did, who heard the words from God himself; and which GOD would have continued to declare to them but they said unto Moses,

Speak thou with us, and we will hear: but let not God speak with us, lest we die.” Ex. XX. 19. Then Moses taught and explained to them clearly the whole of the Law, as he received it from the LORD, Now, as' no other nation had this immediate communication with God, it is not to be expected or even supposed they could be in possession of the true sense and meaning of the Bible, being misled by the false and unjust expositions of Sophists. But we are not so circumstanced, for the true and faithful servant of God, Moses, (who found grace in the sight of the LORD, and was acknowledged by the Lord to be faithful, see Ex. xxxiii. 17. and Num. xii. 7.) taught the Law to our ancestors and

וגמטראות וכל אזהרות דקדק התורה ומצות

והחקים ומשפטים וקודם פטירתו מסר את התורה ליהושע בן נון תמצא במדבר כ"ז י"ח : שנאמר ויאמר ה' צ משה קח לך את יהושע וכי ונתת מהודך עליו וכי ויהושע מסר את התורה אחריו לזקנים וזקנים לנביאים כמו שתמצא בהושע ובשופטים ובשמוא וכו': ומאחר שהק"בה לא עושה דבר כי אם גלה סודו צ עבדיו הנביאים כמו שתמצא בעמוס ב' וכו': וכן נאמר תהלים כהי ידי סוד ה" ליראיו ובריתו להודיעס וכו' :

:

ז

והיה מודיע לאבותינו את מקורות בניהם וכל עניני הגלות ע"י זה חברו חיזיל והנביאים אשר היו ביניהם והוציאו כל הפירושים מ"ת"נ"ך ועשהו לכלי היקר זהו הגמרא : והוא ראייה שלא אמרו דבר בלתי הראות מקום ב"תנ"ך ומראים הפסוק מאין יצא להם לדבר כן: וכדי שתאמין בדבר זה אוציא ואציג לפניך מה שאמרו חז"ל איך שהראה הק"בה לאבותינו את כל מקורות

cxplained it to them, also all circumstances and cxpositions respecting it; and, likewise, all due vigilance in the correct observance of the Law, the commandments, statutes, and judgments; prior to his death, he delivered the whole of the Law to Joshua, the son of Nun: 66 And the Lord said unto Moses,, Take thee Joshua the son of Nun, a man in whom is the spirit, and lay thine hand upon him ;" Num. xxvii. 18. “ And thou shalt put some of thine honour upon him.” Ib. 20. And Joshua afterwards delivered the Law to the Elders, and the Elders to the Prophets, as we find in the Books of Joshua, Judges, and Samuel. Now all God's ordinances relative to this world were made known by him to his servants the Prophets, as we read in Amos, chap. iii. and again, in Ps. xxv. 14. “ The secret of the LORD is with them that fear him; and he will shew them his covenant.” He therefore made apparent to them all which would hereafter be verified in their posterity, and also the various captivities they were to experience. From those divine inspirations did our Rabbies, aided by the Prophets at that time, extract the different interpretations and annotations of the Bible which forms that admirable work called the Talmud. The proof of its excellence is not only obvious but irrefutable, even to the most sceptical, as nothing whatsoever is contained therein but what bears an immediate reference to some particular verse in the Bible, from which they deduced the inferences it

בניהם אחריהם: כדגרסינן בפסחים פ"ק דף ו תני שוצין ודורשין בהלכות פסח ובו רבי שמעון בן גמליץ אומר שתי שבתות ובו וצריך להקדים ולומר כי גלות מצרים עם גליות אחרים הראה

הק"בה לאברהם אבינו בין הבתרים וכי:

ולפי האמת יש להבין גם מפשוט הבתוב לאמת וליישר כל דבריהם : באשר אראך אך הבין במראה שנאמר בראשית טו יב' ויהי השמש לבוא דיל לעת הערב היא העת לשקיעת החמה והגלות מרומז לערב כמו שנאמר ישעי יזי יד לעת ערב

והנה בלהה ובטרם בקר איננו וכו': ובקר מרומז

לגאולה כאשר אבאר איה הכל במקומו : וכן

תמצא בירמיה ו ד נאמר אוי לנו כי פנה היום

בי ינטו צללי ערב וכו וכן בדני) ח" כו

[blocks in formation]
« PoprzedniaDalej »